החלטה בתיק רע"א 30583-08-13

1.         בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא (כב' השופטת פינצ'וק אלט) מיום 12.8.13, אשר לפיה נדחתה בקשת המבקשים להתלות את ההליכים, בתיק אשר נדון בפניו, עד להכרעת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בתובענה נוספת בין חלק מהצדדים.

2.         בתמצית, הסכסוך מושא הדיון בפני בית משפט קמא, קשור בניהולה של חברת מגדל השעון ביפו בע"מ (להלן: החברה), וביחסים שבין הצדדים שהינם בעלי מניות בחברה.

המבקשים הגישו תביעה כספית על-סך של כ- 2 מיליון ש"ח כנגד המשיבים, וזאת עוד ביום 30.4.08. בתביעה נטען כי המשיבים גרמו למבקשים נזקים ישירים, כאשר פעלו בניגוד להסכמות בין הצדדים ובניגוד למצגים, תוך פגיעה בזכות הקניין שלהם.

בהליך זה, נשמעו ראיות, וכשחלפו למעלה משנתיים מעת שהוגשו הסיכומים בתיק, אך טרם ניתן פסק דין (להלן: ההליך בבית משפט השלום).

ההליך האחר, הוגש על-ידי המבקשת כנגד המשיבים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (38465-04-11). במהות התביעה צוין: מתן חשבונות, צווי מניעה, הצהרתית ומניעת קיפוח (להלן: ההליך בבית המשפט המחוזי).

3.         המבקשים עתרו לבית משפט קמא, בבקשה להתלות את ההליך בבית משפט השלום עד למתן הכרעה בהליך בבית המשפט המחוזי.

לטענת המבקשים בבקשתם, מדובר במסכת עובדתית דומה, אשר השאלות שבמחלוקת בשני ההליכים, חופפות. כך, גם נטען כי ההליך בבית המשפט המחוזי מצוי בישורת האחרונה, וכי המשיבים עצמם טענו בכתב הגנתם, ואף בסיכומיהם, כי יש להתלות את ההליך בבית משפט השלום עד להכרעה בהליך בבית המשפט המחוזי, תוך הדגשה, שבאותה עת, אכן המבקשים התנגדו לכך, מאחר וההליך שהיה תלוי ועומד בזמנו, היה בראשיתו.

יתר על כן, ההליך בבית המשפט המחוזי, הוא ההליך אשר יהווה מעשה בי-דין, וכשיש לשאוף שלא יינתנו פסקי דין סותרים.

לבסוף, לא ייגרם נזק בהתליה שכזו, לאור אותן שנתיים שחלפו מאז הוגשו הסיכומים.

4.         המשיבים התנגדו למבוקש, תוך הדגשת התנהלות המבקשים.

כך, מפנים המשיבים לטענתם דאז, אודות עיכוב ההליכים עד ההכרעה באותו הליך שהיה תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי, אולם דווקא המבקשים הם אלו שעמדו והתעקשו על ניהול ההליך בבית משפט השלום.

ואכן, ההליכים הושלמו, והצדדים ממתינים לפסק דין.

אם לא די בכך, המבקשים הגישו כבר ביום 14.6.12 בקשה להחשת מתן פסק הדין. משכך, אין מקום לאותה טענה, ואותו חשש, שמא יינתנו פסקי דין סותרים.

אם לא די באמור, מותבים אחרים בבית משפט השלום עיכבו בירור של שני הליכים אחרים, עד שיינתן פסק הדין בהליך בבית משפט השלום, וכשבאחד מההליכים, המבקשים עצמם, בהודעתם מחודש יוני 2013 לבית המשפט שם, טענו כי פסק הדין בהליך בבית משפט השלום מתעכב, אך סביר להניח כי הוא יינתן בזמן הקרוב.

כך, גם הוגשה תשובת המבקשים לתגובה.

5.         בית משפט קמא בהחלטה מיום 12.8.13, דחה את הבקשה, בציינו את טענות המבקשים, לרבות הטענה אודות המסכת העובדתית הזהה, התקדמות ההליך בבית המשפט המחוזי, כך גם כי בית המשפט המחוזי, הוא בית המשפט המוסמך להכריע בעניין החברה, וכמעשה בי-דין.

עוד ציין בית משפט קמא, כי עד להגשת תגובת המשיבים, הסתיימה שמיעת הראיות בהליך בבית המשפט המחוזי, תוך פירוט טענות המשיבים והתנגדותם, וכמפורט לעיל.

כאמור, לאחר הצגת עמדות הצדדים, קבע בית משפט קמא "דין הבקשה להידחות. משלא עוכב בירור התובענה שבכותרת לנוכח ההליכים בבית המשפט המחוזי ולא בירור התובענה בבית המשפט המחוזי, אין מקום כיום להתלות את ההליכים בתיק זה".

6.         כאמור, המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על ההחלטה האמורה, ובד בבד הגישו גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בדבר אי התליית ההליכים.